מהי צוואת שכיב מרע?

זוהי צוואה הנערכת ע"פ ס' 23 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הקובע כי אדם שחש שמותו קרב, בנסיבות המצדיקות זאת, הוא יכול לעשות צוואה בעל פה, בפני שני עדים (תוקפה תלוי בהתקיים תנאים נוספים, שיפורטו להלן), אף אם לא ערך בעבר צוואה.

החשיבות של צוואת שכיב מרע:

היא מאפשרת למצווה לצוות צוואה בדרך יחסית פשוטה, ללא הליך פורמלי רגיל וללא מסמך כתוב בעת נתינתה, כך שניתן לבצע כמעט בכל רגע ובכל מצב.

סעיף החוק:

"ס' 23 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965:

א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

ג)צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים."

מהם התנאים שצריכים להתקיים כדי לתקף צוואת שכיב מרע?

1.      המצווה צריך להיות במצב של "מול פני המוות", כלומר המצווה נמצא על ערש דווי, או נקלע לסכנת חיים ממשית, והוא מרגיש שהוא עומד ללכת לעולמו בקרוב.

2.      דברי המצווה צריכים להיאמר בפני שני עדים.

3.      שני העדים, צריכים לרשום בזכרון דברים את דברי המצווה ולחתום על זכרון דברים זה, תוך ציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה. את זכרון הדברים יש להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל הניתן למתן הצואה.

4.      ככל וחלף חודש מיום מתן הצוואה, וחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עודנו בחיים, הרי שהצוואה בטלה.

מי נחשב שכיב מרע?

אדם שחש שמותו קרב, לדוגמא:

1. אדם המאושפז במצב קריטי בבית חולים.
2. חולה סופני המצוי בשלבים מתקדמים של מחלה.
3. אדם שנקלע לתאונה או אירוע חירום רפואי קשה עם סיכוי נמוך להישרדות.
   אין צורך שאדם יגסוס בבית חולים כדי להיחשב במצב של שכיב מרע, מספיק שמשתמע שכך הוא המצב (252/70 קרולה רוזנטל נ' טדאוש טומשבסקי).

המבחן הינו המבחן הסובייקטיבי: האם המצווה חש שהוא עומד למות.

תפקיד העדים בצוואה – קריטי:

אחד המרכיבים הקריטיים בצוואת שכיב מרע הוא תפקיד העדים. לפי החוק, הצוואה נעשית בעל פה בפני שני עדים כשירים, אשר תפקידם הוא:

• לשמוע את דברי המצווה באופן ברור – המצווה צריך להביע את רצונו באופן ישיר, ולא דרך צד שלישי.
• לתעד את הדברים בכתב – העדים מחויבים להעלות את תוכן הצוואה לזכרון דברים.
• להפקיד את המסמך אצל הרשם לענייני ירושה – המסמך שתיעדו העדים צריך להיות מופקד אצל הרשם לענייני ירושה, בסמוך ככל הניתן למועד מתן הצוואה.

תיעוד מדויק ואמין של הצוואה חיוני כדי להבטיח את כיבוד רצון המצווה, וכן כדי למנוע מחלוקות משפטיות עתידיות.

באיזה מצבים ניתן לבטל  צוואת שכיב מרע?

צוואת שכיב מרע היא צוואה ייחודית, אך תוקפה תלוי במספר תנאים:

1. החלמת המצווה:
   אם המצווה נשאר בחיים חודש לאחר מתן צוואת שכיב מרע, הרי שהצוואה בטלה אוטומטית.
   ההנחה היא שבמצב זה, המצווה יכול לערוך צוואה חדשה או לשנות את רצונו בהתאם לצרכיו.
   2. אי עמידה בדרישות החוק:
   אם הצוואה לא נערכה בנוכחות שני עדים כשירים, או שלא תועדה כראוי, או שלא הוגשה לרשם לענייני ירושה, בית המשפט עשוי לפסול אותה.
   3. ערעור מצד היורשים:
   בני משפחה או צדדים מעוניינים יכולים לטעון שהמצווה לא היה צלול בעת עריכת הצוואה, מה שיביא לבדיקה משפטית מדוקדקת, היכולה להביא לפסלותה.

   סיכום:

   צוואת שכיב מרע היא כלי חשוב במצבים קיצוניים, המאפשרת לאדם להביע את רצונו האחרון גם במצב רפואי קשה או בלתי צפוי. למרות הגמישות שהיא מספקת, מדובר בהליך רגיש במיוחד, המחייב הקפדה על דרישות החוק. תפקידם של העדים, כמו גם תיעוד מדויק של הדברים, הם קריטיים להבטחת תוקפה של הצוואה ולמניעת מחלוקות משפטיות.